לא מזמן, התחלתי להרגיש שאני פתאום קצת יותר נפוחה מהרגיל, המכנסיים יותר צמודים, החולצה גם היא צמודה, הבטן מעט בולטת...אבוי, שמנתי. אני? שוב? לא יכול להיות!
לא להכנס לפאניקה, הרגעתי את עצמי, עברו שנים רבות מאז המילה "דיאטות" הייתה שגורה בפי, היא כבר מזמן שוכבת לה בארכיון תחת הקטגוריה "ירידה במשקל", העלתה אבק ושכחתי מקיומה, אז עכשיו מה?
עכשיו, החלטתי, משנים גישה ודרך, לא נכנסת לתבנית הקרויה דיאטה, כי עליי היא משפיעה, פסיכולוגית, לא במובן הטוב, רוב חיי, הייתי חיה ונושמת אוכל ובאותה נשימה ממש, מתאמנת אולימפית בדיאטות.
בסך הכל 5 ק"ג, שכנעתי את עצמי, זה לא שאת צריכה לרדת 20 ק"ג, קטן עלייך, הורדת לפני עשור 30 ק"ג, את מפחדת מ 5 ק"ג מיותרים? ותוך כדי שכנועים, עולים במוחי משפטים ישנים שנאמרו לי במשך השנים, ואף לאחרונה, "בגילך (46) זה יותר קשה לרדת במשקל", "לפעמים להוריד 2,3 ק"ג זה לא פשוט".
אז, את המשפטים זרקתי ממוחי, כי אין דבר שהוא לא אפשרי ובאמת שלא משנה הגיל, וגם לא משנה כמה מעט עלייך להוריד, כל שעליי לעשות זה להחליט ולצאת לדרך, אבל, רגע אמרתי שאני משנה גישה, ולמה התכוונתי?
אם לפני כן, הזכרתי שהמילה דיאטות מביאה אותי למקומות לא נעימים בזכרוני, הרי למה לי, אם ככה, להכנס לנישה הזו שעל דלתה מתנוססת המילה הזו? אני לא בדיאטה, ולא בתוכנית כזו או אחרת, אני פשוט גמרתי אומר עם עצמי, לאכול מה שבא לי, אבל...פחות, פחות זה לא כואב, טעמתם שוקולד? לביס השני יהיה את אותו הטעם, מצחיקה, תקראו לי, כן נכון, זה מצחיק, הרי לא נסתפק בביס אחד, אבל, זה הכיוון, לפחות עד שנוריד את מה שנרצה. תנסו את זה, יכול להיות מעולה.
וכך,יצאתי לי לדרך חדשה, מבחינתי, לא ממש מוכרת, והתחלתי להוריד בכמויות, להוריד במתוקים, לצמצם במאפים ולא להתפתות לכל שאר הפיתויים.
חייבת להודות שזה ממש לא נורא, אם יש לך מספיק סבלנות, את בדרך הנכונה, במשך קצת יותר מחודש כבר 3.5 ק"ג מאחוריי ועוד ממש מעט, מלפניי.
שלבי זאת עם פעילות גופנית, והרי הדרך סלולה לך, מהר יותר ממה שחשבת.
אז, אם המילה דיאטה, מפחידה אתכם, מאיימת עליכם או פשוט מתסכלת אתכם, אל תתלו אותה מעל ראשכם, איכלו מעט יותר ממה שאתם רגילים, שתו הרבה מים, עסקו בפעילות גופנית אהובה עליכם, והתוצאות לא תאחרנה להגיע.
ואם ישאלו אתכם, איזה יופי אתם נראים, אתם בדיאטה? - התשובה שלי היא, לא, אני פשוט אוכלת פחות.
בהצלחה.
הכותבת היא סיגל דביר, מנהלת בלוג מצליח על שמנה לשעבר אשר מספרת את סיפורה האישי כשמנה, משתפת את רגשותיה, תחושותיה וכאביה כבחורה עבת בשר.www.sigald.com
